ניתוח לייזר להסרת משקפיים ניתוחי לייזר להסרת משקפיים נהיו פופולריים בשנים האחרונות עם יכולת דיוק טובה יותר ובטיחות טובה יותר. הדיוק בניתוחים נובע מהדמיה טובה יותר שנעשית טרם הניתוח, מכשירי לייזר מדויקים יותר ומדידות מדויקות יותר. הבטיחות מצד שני נובעת מהיכולת של מנתחי הלייזר ל״סנן״ מועמדים בעלי סיכון בניתוח לפתח בעיות שונות לאחר הניתוח. כתוצאה מכך אחוז הסיבוכים לאחר ניתוחי לייזר קטן משמעותית עם יכולת דיוק בטיפול טובה יותר. שיטות להסרת משקפיים בלייזר באופן גס, קיימים שתי שיטות

השתלות קרנית בעשורים האחרונים חלה מהפכה משמעותית בגישה הניתוחית למחלות קרנית . אם בעבר הניתוח הפופולרי היה השתלת קרנית מלאה כיום מרבית ההשתלות הם השתלות חלקיות בה אנו מחליפים את השכבה הפגועה. דבר זה גרם למהפכה של ממש בטכניקות הניתוחיות ומכאן לקיצור משמעותי במשך ההחלמה ובחזרה מהירה יותר לראייה תקינה. מהי קרנית הקרנית (corneal) הינה האיבר החיצוני של העין והיא אחראית על כשני שליש משבירת האור בדרכו אל הרשתית. הקרנית מורכבת משלוש שכבות עיקריות: אפיתל – ה״כיסוי העורי״ של העין ה

ניתוח קטרקט השימוש בנוסחאות מדויקות לניבוי כח העדשה המושתלת בתוך העין בגמר ניתוח קטרקט הוביל למהפך בתחום זה ולמצב של תיקון ראייה אופטימלי בעקבות הניתוח. מהו קטרקט ? קטרקט (cataract) הינו עכירות של העדשה הטבעית שאיתה אנחנו נולדים. העדשה אחראית לכ – 1/3 משבירת האור בדרכו לרשתית – החלק האחורי של העין. קטרקט יכול להופיע בכל גיל כולל גם בתינוקות (ואז מוגדר כקטרקט מולד) אולם באופן שכיח יותר, קטרקט מופיע במבוגרים. לפעמים קטרקט יכול להופיע גם לאחר טראומה = ״מכה״ בעין או בעקבות דלקת

פגיעה באחת משכבות הקרנית מכל סיבה שהיא כמו פגם גנטי ו/או תורשתי, פציעה או גיל יכול להתבטא בפגיעות שונות בקרנית עד כדי ירידה בראייה. על המצבים השונים שיכולים להוביל למחלות קרנית (corneal-disease) במאמר הבא. מחלות קרנית מהי קרנית: הקרנית (corneal) הינה האיבר החיצוני של העין והיא אחראית על כשני שליש משבירת האור בדרכו אל הרשתית. הקרנית מורכבת משלוש שכבות עיקריות: 1. אפיתל – ה״כיסוי העורי״ של העין 2. המשתית – הסטרומה – החלק האמצעי 3. והאנדותל – שכבת תאים פנימית שאחראית על שמירה על

טיפול בקרוס לינקינג משפר את הראייה

הקרנת העין באור אולטרא סגול במהלך טיפול קרוס לינקינג כיום טיפול הבחירה המקובל לעצירת התקדמות הקרטוקונוס (Keratoconus, קרנית חרוטית) הינו "קרוס-לינקינג"- קשרי צילוב קולגן. מהו טיפול קרוס לינקינג ומטרתו ? קרוס לינקינג (קשרי צילוב קולגן , corneal crosslinking), באופן כללי הינו תהליך כימי בו חלבונים עוברים קישור אחד לשני.התהליך מתרחש באופן טבעי בצורה איטית לאורך שנים בקרנית. על-כן לאחר גיל 35-40 לרב הקרטוקונוס איננו מתקדם היות והקרנית עברה תהליך טבעי של קרוס לינקינג. עם זאת, בחול

היסטורית, פרוטוקול הקרוס לינקינג ( Corneal Collagen Cross-linking) הראשון שפותח לטיפול בקרטוקונוס נקרא "פרוטוקול דרזדן" והוא נחשב כטיפול הסטנדרטי לעצירת קרטוקונוס. פרוטוקול טיפול סטנדרטי של קשרי צילוב קולגן כולל 3 שלבים הפרוטוקול פותח בשנת 2007 בעיר דרזדן שגרמניה והוא כולל הסרת האפיתל, זילוף ויטמין B2 למשך 30 דקות וחשיפה לאור UV למשך 30 דקות. לאורך השנים חלו שינויים בצורת הטיפול והוצעו מספר פרוטקולים חדשים כולל פרוטוקול טיפולי ללא הסרת אפיתל (Epi-on) המאפשר חזרה מהירה לשגרה ל

פרופסור אורי אלבז עונה על שאלות בנוגע לניתוח קרוס לינקינג מה הם הטיפולים האחרים לקרטוקונוס? קרוס לינקינג (קשרי צילוב קולגן) הינו הטיפול היחידי המוכר היום למניעת התקדמות של קרטוקונוס. יש טיפולים אחרים שנועדו לשיפור הראייה והם כוללים, התאמת עדשות מגע סקלרליות, הכנסת טבעות לקרנית יחד עם קרוס לינקינג ופרוטוקולי טיפול שונים בלייזר חלקי, שנועדו להשטיח במעט את הבליטה של הקרנית בשילוב עם קרוס לינקינג וע״י כך להקטין את העיוות של הקרנית ולהפחית את הצילינדר הקרניתי. מתי מומלץ לבצע את טי

בבדיקת הראיה השגרתית אנו בודקים את חדות הראיה: היכולת לזהות פרט (אות, מספר) ממרחק מסוים. אולם בנוסף לחדות הראיה, איכות הראיה מושפעת מגורמים נוספים, כגון איכות הראיה ("אברציות"), קונטרסט (היכולת להבדיל בין גוונים) ועיוותים ("משיכות"). בחולים עם קרטוקונוס (Keratoconus), בשל מבנה הקרנית הלא תקין ההפרעה בראיה יכולה להיות משולבת ולכלול פגיעה בחדות הראיה, בקונטרסט, באיכות הראיה הכללית ועיוותים. הפרעות אלו יפריעו למטופלים במהלך היום, ייתכן בקריאה, ייתכן בערב בעת נהיגה. בנוסף איכות

אבחון קרטוקונוס נעשה בכמה שלבים אבחון קרטוקונוס (Keratoconus) נעשה בחמישה שלבים: שאלון אישי: רמזים לקיום קרטוקונוס והתקדמות המחלה ניתן למצוא בגיל המטופל, ברקע המשפחתי, ברקע רפואי של המטופל כגון אלרגיות או מחלות קולגן. אפיון ההפרעה בראיה, בירור משך ההפרעה חשובים גם לקבלת ההחלטה הטיפולית. בדיקת רפרקציה: בדיקת הרפרקציה (בדיקת ראיה עם משקפיים אופטימלית) הינה בדיקה חשובה לזיהוי קרטוקונוס. הבדיקה מחייבת איש מקצוע היודע לזהות את סימני הקונוס הייחודים בבדיקה. תיעוד רישומים קודמים: תי

לעיתים קרובות אנו נתקלים במקרה בו עלינו להחליט האם אכן התרחשה התקדמות אמיתית במצב הקרטוקונוס (Keratoconus). לרוב מדובר במקרים מתקדמים בהם המטופל\ת עצמם אינם מרגישים החמרה בראיה אך קיימת שינויים במבנה הקרנית הבאים לידי ביטוי בבדיקות ההדמיה (טומוגרפיה). שינויים שכאלו יכולים לכלול עליה בקמירות הקרנית במספר נקודות, ירידה בעובי הקרנית (הכללי ובמיקום הדק ביותר) ועליה בכמות ההרמה של השכבה האחורית. גורמי הסיכוי להתקדמות קרטוקונוס כאשר באים להעריך מה סיכוי להתקדמות הקרטוקונוס, נהוג לש